Rabbi Yehochouâ, fils de Lévi, disait: «Chaque jour, un écho de la Voix jaillit du mont Horèv (au Sinaï) et proclame: « Malheur à ceux qui méprisent la Tora », car celui qui ne se voue pas à l’étude de la Tora est appelé « abject », comme il est dit: «Une belle femme dépourvue d’esprit est comme un anneau d’or au groin d’un porc» (Proverbes 11,22). Ailleurs il est dit: «Les Tables [de la Loi] étaient l’œuvre de Dieu, et l’écriture était l’écriture de Dieu gravée sur les Tables» (Exode32,16). Ne lis pas harout (gravée), mais hérout (liberté), car n’est réellement homme libre que celui qui s’adonne à l’étude de la Tora, et quiconque s’y consacre s’élève, ainsi qu’il est dit: «De Matana à Nahaliel, et de Nahaliel à Bamot» (Nombres 21,19).

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יא) נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם. וְאוֹמֵר (שמות לב) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא) וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת: