Quiconque rend la collectivité méritante, la faute ne retombe pas sur lui; mais quiconque entraîne la collectivité dans la faute, l’opportunité du repentir ne lui sera pas accordée. Moïse était vertueux et rendait la collectivité méritante; aussi le mérite de celle-ci lui fut-il attribué, comme il est dit: «Il [Moïse] a pratiqué la justice de Dieu, et a fait régner Ses lois en Israël» (Deutéronome 33,21). Jéroboam était un pécheur et a fait pécher la collectivité; aussi l’impiété de celle-ci lui fut-elle imputée, ainsi qu’il est dit: «À cause des péchés que Jéroboam a commis, et qu’il a fait commettre à Israël» (I Rois15,30).

כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג) צִדְקַת ה’ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו) עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם (בֶּן נְבָט) אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: